להלווייתו של בילו מישורי ז"ל הגיעו חברים רבים מקיבוץ יטבתה, קרובי משפחה, חייליו וחניכיו לשעבר בסיירת חרוב ומגרעיני עודד.
דוד (דיויס) אלעד, חבר יטבתה, שהגיע לקיבוץ בגרעין השני, חמש שנים לאחר ייסודו, סיפר על מישורי שהיה ממייסדי הקיבוץ וחבר במשך שישים שנה. "הוא היה איש מרכזי בגרעין המייסדים, הרוח החיה במאבק על ההליכה ליטבתה. תמיד הוביל מאבקים. הוא לא היה מהאנשים ההולכים בתלם. פעמים רבות החליט בילו מה המשימה הלאומית החשובה, ואת מה שהוא החליט הוא ביצע בהנחה שהקיבוץ יאשר את זה בדיעבד.
עוד חדשות מהקיבוצים: הקיבוצניק הראשון בדרך למאדים מה שוחק את הרופאים בקיבוצים? חולתה: חבר שהועסק במטעים תובע את הקיבוץ
"אחרי מלחמת ששת הימים הוא לא חזר לקיבוץ, אלא הודיע שהוא חותם על שירות קבע. לצד זה הוא גם מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ ובאזור. לפני כמה שנים הוא החליט שחשוב לחזק את תושבי הצפון, והוא הודיע לקיבוץ שהוא עובר לגור בסופי שבוע במשגב עם. לא היה לו שם קל. ביקרתי אצלו וראיתי באיזה חדר קטן ועלוב הוא גר. אבל המשימה הייתה אצלו מעל הכול. ככה היה גם כשהוא הקים את גרעיני עוד"ד, במטרה לעזור לחברה הישראלית".
אלעד מתאר את מישורי כאיש של שחור ולבן שלא קיבל בקלות את השינויים בקיבוץ. "כשעבר לגור בדיור המוגן במרכז הארץ, קרוב למשפחה שלו, אני הייתי איש הקשר בינו לבין הקיבוץ. אף על פי שהוא גר שם חמש שנים הוא נשאר חבר קיבוץ. את כל הפנסיות מהצבא, מהמועצה האזורית וממשרד הביטחון הוא נתן לקיבוץ, והקיבוץ מימן את הדיור המוגן ונתן לו תקציב אישי", סיפר.
בלי מסחר, רק חקלאות בילו נולד ב-1938 בתל אביב ושם גם עברה עליו ילדותו. המשפחה השתייכה רעיונית לתנועת העבודה. אביו עבד בתנובה. בכיתה ה' הצטרף לתנועת הנוער 'התנועה המאוחדת', ועם סיום בית הספר היסודי עבר ללמוד בבית הספר החקלאי הכפר הירוק. לאחר שנפטרה אמם, עברו בילו ואחיו נני לקיבוץ חפציבה.
בחפציבה שמר על קשר עם בני כיתתו בכפר הירוק, ועם עמיתיהם בחולון וברחובות הקימו את גרעין 'מגל וחרב'. בעת שירותם בעין גב התנהל בתנועה ובגרעין ויכוח באשר ליעד הגרעין. בילו היה בין המובילים להליכה לערבה. ואכן, בדצמבר 1957 אִזרחַ גרעין 'מגל וחרב' את היאחזות עין רדיאן, מאז קיבוץ יטבתה.
בילו היה מעורב מאוד בנעשה ביטבתה בשנותיה הראשונות. הוא עבד במספוא ובגן הירק והתנגד להישארותו של הצוות האזרחי מתקופת ההיאחזות ולהקמת קיוסק (שקדם למזנון של היום), משום שפסל כל עיסוק במסחר או בכל דבר אחר שאינו חקלאות.
בשנים 1966-1965 היה בילו מרכז משק בהיאחזות גרופית, שזכתה בהובלתו בפרס מטעם פיקוד הנח"ל. אחרי מלחמת ששת הימים חתם קבע ושובץ כמפקד היאחזות נח"ל גולן. ב-1968, והוא בן שלושים, שובץ כמפקד מחלקה בסיירת חרוב והשתתף בקרב כראמה ובעשרות מרדפים בבקעת הירדן.
בסיירת חרוב התקדם בסולם התפקידים והגיע עד לדרגת סגן מפקד הסיירת. ב-1973 - לפני מלחמת יום הכיפורים, כאשר הרוב חשבו שהסבירות למלחמה היא נמוכה - החליט לא לחתום לעוד חמש שנים בצבא הקבע כפי שהוצע לו, וחזר הביתה ליטבתה. במבט לאחור חש שהחלטה זו הייתה החמצה גדולה.
בשנים 1975-1973 ריכז מטעם התנועה את גרעיני עוד"ד. ב-1975 נבחר לקדנציה ראשונה כראש המועצה האזורית חבל אילות, ובתפקיד זה שימש כשש שנים. לאחר הפסקה של מספר שנים חזר בילו למועצה ב-1994 לכהונה שנייה.
ב-1999 התמנה לראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. הוא היה מהיוזמים והדוחפים להקמת גדוד הנח"ל החרדי. תוך כדי תפקידו במשרד הביטחון עבר בילו להתגורר בקיבוץ משגב עם שסבל בעת ההיא מהפגזות בלתי פוסקות מצד חיזבאללה. לאחר סיום תפקידו באגף הנוער והנח"ל שב לקיבוץ, ובשנים 2007-2005 מילא את תפקיד מזכיר הקיבוץ. בתפקידו זה הרגיש את השינויים שעברו על הקיבוץ, אך רובם לא היו לרוחו. ניסיונותיו לקבוע את סדר היום לא צלחו, וגברה אי-הנחת שלו מן התפקיד ומן הקיבוץ. בשנים אלו ולאחריהן נפרמו בהדרגה קשריו עם הקיבוץ.
לפני כחמש שנים פנה בילו לקיבוץ בבקשה לעבור ולחיות במרכז, קרוב לילדיו. בתקופה האחרונה הידרדר בהדרגה מצב בריאותו עד שהגיעה בשבוע שעבר הידיעה על מותו.