הנמל ימוקם כ -18 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע, וישמש כנמל תעופה בינלאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות. מסלול הטיסה יהיה באורך של 3,500 מטר, ויאפשר למטוסי סילון גדולים להמריא ממנו בעיקר לטיסות לאירופה וממנה וכן לטיסות פנים ארציות. מטרתו של השדה היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת ולנמל עובדה, אשר אינם מסוגלים לקלוט מטוסי סילון גדולים ואינם ערוכים לטפל בנוסעים רבים. השדה יכלול מגדל פיקוח בגובה 45 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח, בשטח של כ-28 אלף מ"ר, שייתן מענה לכ-1.8 מיליון נוסעים בשנה ברמת שירות גבוהה, שמונה עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו-פרופ, חנויות דיוטי פרי בדומה לחנויות בנתב"ג, מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. עלות בניית השדה נאמדת ב-1.7 מיליארד שקל והיא תמומן בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על-בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים. ביולי 2011 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה, ובניית שדה התעופה צפויה להימשך כשלוש שנים. ב-2 ביולי 2012 פירסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל. באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב-9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013